מאמר זה עוסק בשאלה – כיצד משפיעים הגירושין על בני הזוג ועל הילדים בפרט ? 

תחילה לפני קריאת המאמר חשוב לדעת שהכלל החשוב והרגיש ביותר בהליך גירושין, היא השאלה כיצד עלול להיפגע אחד מבני הזוג ואיתם גם ילדיהם מהליך שלא נעשה בצורה נכונה.

בני זוג שמתחילים בהליך גירושים צריכים לחשוב כיצד נכון וצודק למנוע ככל שניתן מהילדים את החשיפה להליך הגירושין וכיצד ניתן למזער את הנזק.

במקרה בו ההורים נמצאים במצב של קרע עמוק נתק מוחלט ואין תקשורת בניהם, דבר זה עלול לפגוע באחד הצדדים ובילדים בפרט, מאחר וההורים הם דמויות מרכזיות בחיי הילדים.

הפגיעה לרוב תהיה תלויה וכיצד ההורים יתנהלו בהליך הגירושין, האם ההליך יפתח על ידי אחד הצדדים, וללא ידיעת הצד השני, מתוך כעס/נקמה.

לעיתים מדובר על אחד מהצדדים שנפגע כתוצאה מבגידה ועיקר ההליך יהיה תלוי בצד השני ובתקשורת בניהם במהלך הליך הגירושין.

ולכן קיים צורך בעת הליך גירושין שהצדדים ינהגו בכבוד הדדי זה לזה, ישוחחו עם הילדים ויסבירו להם את מה שקרה ומה עומד להתרחש מכאן והלאה ולאן פניהם מועדות בעתיד. דבר זה חשוב מאוד לטובת הילדים מאחר ויש צורך ממשי לתת להם תחושה שאבא ואימא היו ונותרים ההורים, גם אם הם נפרדים.

הסיבה לכך שפרידה מזוג הורים יכולה לפגוע בילדים נעוצה בעיקרה, כאשר מדובר בילדים בגיל הרך, כאשר שני ההורים נתפסים בעיניי הילדים כדמות מרכזית בחייהם.

הילדים פיתחו מעת לידתם ועד למשבר הגירושין, סוג של תלות בהם וחשש מנטישה של אחד ההורים.

מה קורה כאשר צד אחד מבני הזוג מחליט להיפרד מהצד השני?

כך גם קורה עם אחד הצדדים שבו בן הזוג רוצה לעזוב את הצד השני, כאשר הוא חלש יותר מבחינה כלכלית ונפשית,

הוא בעצם הופך להיות סוג של קורבן בהליך הגירושין, מאחר ואותו בן זוג הורגל לרמת חיים טובה, לכלכלה איתנה וסביבה משפחתית יציבה.

כאשר מדובר בילדים ובעיקר בגיל הרך אשר גדלים בסביבה הטבעית, עם שני ההורים שהיו עבורם יסוד איתן בחייהם מיום שבאו לעולם, דבר זה יכול להשפיע באופן ישיר תפקודם של הילדים כאשר הם נקלעים לחוויה הלא נעימה של הליך גירושין מכוער בין בני זוג .

דבר זה עלול לפגוע לעיתים בילדים פגיעה אנושה.

כך גם קורה כאשר אחד הצדדים מחליט לפרק את הקשר עם הצד השני, דבר אשר בא ליידי ביטוי במצב רוח ירוד חוסר תפקוד במקום העבודה ויחס שונה עם הילדים.

כאשר צד אחד חסר לצד השני ובפרט לילדים חייו של הצד השני ושל הילדים מתערערים.

שמדובר בילדים שנפגעו מהליך גירושין, קיימת אפשרות גבוהה שאותם ילדים יגדלו למציאות חדשה ויתכן וחלקם יהיו חסרי ביטחון, חרדיים, קושי חברתי, יתקשו להסתגל למוסדות הלימוד חדשים, לטווח הארוך דבר זה יבוא ליידי ביטוי במהלך השירות הצבאי ולאחריו ואף בעתיד הרחוק יותר במציאת בן זוג חדש לחיים וישליכו על הקשר למשפחתו החדשה ועל התנהגותו כלפי ילדיו.

בתרבות של היום ובכלל בישראל בפרט, קיימת עליה בכמות הזוגות המתגרשים בכל שנה ביחס שכל זוג שלישי מוצא את עצמו בתוך הליך גירושין.

מה אם כן הסיבה העיקרית לגירושין של בני זוג : התפתחות של אחד הצדדים בקרירה, שינוי של אחד הצדדים במראה ויזואלית, התבגרות של אחד הצדדים, חוסר התאמה ותקשורת, פער גילאים, רצון של אחד הצדדים לחוות חוויה להיות לבד או לצאת לעצמאות חדשה, השפעה חברתית של חברים / חברות על אחד הצדדים, הכרות של דמות חדשה ורצון לחוות משהו חדש מחוץ למחויבות לבן הזוג השני, עניין כלכלי חונק שמכביד על אחד הצדדים ועוד….

למרבה הצער כל זוג מוצא את עצמו לעיתים נקלע למשבר אישי ואף לעיתים לבלתי הפיך ולא פעם מוצא את עצמו בדילמה האם להתגרש?

או להמשיך לחיות במצב הנוכחי גם אם הוא פחות טוב לאחד הצדדים.

למרות מצב זה במדינת ישראל רק כ- 35% מהזוגות מתגרשים וזאת ביחס שונה מאשר בארה"ב כ-50% מהזוגות מתגרשים.

הסיבה לכך נובעת בעיקרה : 

חרף העובדה שהגירושין במדינתו הפכו לשכיחים, החברה בה אנו חיים היום הייתה ונותרה שמרנית ואידאולוגיית, ממשיכה להאמין במוסד הנישואין, בכל הנוגע לחשיבות לתפקידם של האב והאם בתוך התא המשפחתי.

מחשבה וראייה לגירושין, גורמת לבני זוג להרגיש סוג של כישלון בעת שהם נקלעים למשבר בגירושין. 

כתוצאה מכך הם מעדיפים להימנע מהליך גירושין ונותרים להמשיך לחיות יחדיו למרות שבמסגרת הנישואין הם אינם מאושרים. 

הסיבה השנייה שמונעת מזוגות להתגרש. הוא החשש מגורלם של הילדים, אשר עלול לפגוע בהסתגלותם למצב חדש, מצב זה בו ההורים נותרים לחיות יחדיו, חרף העובדה שאין הם חיים בשלום אחד עם השני, יש הסבורים שמצב זה עלול לגרום לילדיהם בעתיד נזק יותר מאשר תועלת.  

 לסיכום:

זוג הורים שהתגרשו בהליכים משפטיים לוחמניים ומכוערים, לעיתים לא מצלחים להתאושש מהנזק שנגרם להם, כתוצאה מכך שהחלו לריב באלימות מילולית ונפשית בבתי הדין או בבתי המשפט ואינם מצליחים לשתף פעולה בגידולם של הילדים בעת ההליך ולאחריו,

לעומת זאת הורים שהתגרשו בהליכי גישור והתנהלו בקשר חברי ביניהם גם לאחר הפרידה. מחקרים שנעשו בנושא מצביעים על כך שילדים השתלבו טוב יותר בחברה והצליחו בכל הפרמטרים הקשורים לקשר ההורי.

כותב המאמר : עו"ד אריה טולדנו

תפריט נגישות