שאלות ותשובות
זו שאלה לגיטימית, ואפשר להבין את החשש מצעד שכזה, שהופך את המחשבות, ההתלבטויות והבעיות לאקט ממשי. קרוב לוודאי ששאלה זו עולה כאשר הפכת בדבר לא פעם ולא פעמיים. לכן על מנת למקד את המצב המיוחד לך בו אתה נמצא רצוי כי תפנה במהירות לעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה. בגלל המצב המשפטי המיוחד בישראל (ר' מירוץ הסמכויות) חשוב שתתקיים פגישת ייעוץ ובה ייעשה ניתוח של המצב המשפטי במקרה שלך, כדי לאמוד את הסיכויים / סיכונים בהקשר של פתיחה בהליך משפטי על ידי הצד השני, ומה ניתן לעשות כדי למתן השפעה של הליכים כאלה, אם יינקטו. פיתוח אסטרטגיה מיוחדת לצורך ניהול התיק שלך הינה בעלת חשיבות מכרעת, שכן אין גירושין הדומים לגירושין אחרים, כל מקרה הוא מיוחד בפני עצמו!
אין ספק שמדובר בשאלה אישית חשובה ואפילו גורלית. אין אנו מתיימרים להשיב עליה – אך להלן יובאו מקצת מן השיקולים המשפיעים על קבלת החלטה בעניין זה.
*נסיבות כלליות : משך תקופת הנישואין, עם או בלי ילדים, האם מדובר בנישואין ראשונים?
*נסיבות המשבר: האם אינכם מסתדרים זה עם זו; האם "כבה הנר" ביניכם; האם קושי חיצוני מאיים על הזוגיות (משבר כלכלי, מחלה חו"ח וכיוצ"ב) האם מעורב במשבר צד שלישי (בגידה וכיוצב'); ואולי זה משבר גיל העמידה?
*משך המשבר: האם המשבר הינו בחיתוליו או שמא מדובר במשבר מתמשך? לעיתים לזמן שחלף ישנה גם השלכה על אופי היחסים בין בני הזוג.
*ילדים- חיים בנפרד כרוכים אף בחלוקת זמני השהייה והאחריות לילדים, כאשר במרבית המקרים נקבעת האם משמורנית ואילו האב זכאי להסדרי ראיה (ראה משמורת). בנוסף, במרבית המקרים כתוצאה מפרידת ההורים זה מזה נגרם משבר בלתי נמנע לילדים.
בהקשר זה, יש לשים לב כי המשך של חיי נישואין רוויי אומללות ומריבות תחת קורת גג אחת עלול לגרום לנזקים נפשיים חמורים ביותר ובמקרים כאלה מומחים קובעים כי פירוד וגירושין עשויים להביא לרגיעה והקלה לילדים. אין ספק, כי גם לגילם של הילדים משקל רב בהכרעה בשאלת הגירושין ובאופן כללי, להורות של כל אחד מבני הזוג ישנה השפעה מכרעת על התנהלותם העתידית כזוג גרוש.
*שיקולים כלכליים- פירוק המשפחה גורר אחריו נזקים כלכליים כבדים כתוצאה מחלוקת המשאבים המשפחתיים והצורך לקיים במקביל שני משקי בית במקום אחד. כתוצאה מכך, יש המעדיפים להמשיך את חיי הנישואין אף אם הם כרוכים בסבל רב לכל הנוגעים בדבר.
בנוסף, בעת הגירושין מתבצע איזון המשאבים בין הצדדים ובמקרים בהם לצד השני חובות כבדים, קיים סיכון כי במועד זה יוחלו עליך חובותיו (ראה חובות).
למותר לציין, כי פעמים רבות במקרה של סכסוך בין בני זוג וניהול הליכים משפטיים, צפוי בן הזוג החלש יותר מבחינה כלכלית לסבול במשך תקופה מסויימת מקשיים כלכליים כאשר בן הזוג האחר, כחלק מהסנקציות בהן הוא נוקט, אינו מאפשר לו גישה ושימוש במשאבים הכלכליים המשפחתיים. במקרים אלו קיימת חשיבות ליכולת לגייס תמיכה כלכלית לתקופת הביניים מבני משפחה או באמצעים אחרים בכדי לעבור את התקופה הקשה עד להכרעה בסוגיות הרכושיות בין בני הזוג.
*שיקולים חברתיים- לעיתים מייחסים אנשים חשיבות לנורמות המקובלות בחברה בה אנו חיים. כך למשל, בחברה שמרנית, ייחשבו גירושין כצעד קיצוני ולא מקובל. אך, אין ספק כי כיום, בחברה המודרנית בה אנו חיים, אין רואים בגירושין צעד חריג או קיצוני. *המשפחה המורחבת-לעיתים נלקחת בחשבון במכלול השיקולים גם השאלה כיצד יתקבלו הגירושין במשפחתך? במקרים קיצוניים או במשפחות מסויימות, אין מקובל להתגרש וההורים מתנכרים לילדיהם שהתגרשו ובמקרים אחרים כאשר קיימת תמיכה משפחתית, הדבר מקל על ההחלטה להתגרש.
*גילך והאפשרות לפתוח פרק חדש בחיים- בדרך כלל, קיימת חשיבות לגיל בו נשקלת האפשרות להתגרש. כך למשל, בגיל צעיר בו טרם נולדו לבני הזוג ילדים סביר להניח כי תהיה לכל אחד מבני הזוג אפשרות לשקם עצמם במהירות ולמצוא בן/ בת זוג אחרים. גם אישה המתקרבת לתום גיל הפריון וברצונה להביא לעולם ילדים נוספים שלא עם בן זוגה הנוכחי תבחר בדרך כלל בגירושין.
לעומת זאת, אישה במיטב שנותיה שמימשה כבר את הורותה תשקול ביתר שאת מן הסתם שיקולים כלכליים ואחרים בטרם תתגרש. באשר לגבר – האפשרות לפתוח בפרק נוסף בחיים קיימת בטווח גילאים רחב ביותר. לעיתים בגיל מבוגר מעדיפים בני זוג "להעלים עין" ולהמשיך לחיות יחדיו מתוך שיקולי נוחות וחוסר רצון לעשות שינויים דרסטיים בשלב זה של חייהם. אם הינך מתלבט בשאלה זו, חשוב שתיעזר בעצות הבאות:
*במקרים רבים, בעיקר כשהמשבר בראשיתו, כאשר מעורבים ילדים קטינים או בכל מקרה בו קיים רצון הדדי לכך, בטרם ייסתם הגולל על נישואיך רצוי לנסות לשקם את הזוגיות, בין היתר באמצעות טיפול זוגי כזה או אחר. במידה וניסיון זה לא ישא פרי תמיד ניתן לשקול גירושין.
* כדאי להיעזר בבן משפחה ו/או חבר קרוב המכירים אותך היטב אשר יכולים לסייע לך בקבלת ההחלטה הגורלית ואף לתמוך בך בהמשך בכל דרך שתיבחר על ידך.
*רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי מהתחום הטיפולי (פסיכולוג, עו"ס וכדו') בנוגע למשבר בחיי הנישואין ולאופציות שבפניך וכן באשר לנזקים שעלולים להיגרם לילדיך כתוצאה מבחירה בצעד כזה או אחר.
* רצוי להיערך ולאסוף מסמכים ונתונים הנוגעים להכנסתו של בן הזוג השני ולרכוש המשפחתי הרשום על שם מי מבני הזוג.
* מומלץ להתייעץ עם עורך דין כבר בשלב ההתלבטות בשאלת הגירושין ולקבל את מכלול האינפורמציה הרלבנטית למצבך המשפטי ולהשלכותיו על המשך חייך – כדי לקבל בסופו של דבר החלטה המבוססת על מצבך האישי, הכלכלי, והמשפטי בפועל.
הופעלה נגדך אלימות ע"י בן משפחה? מה לעשות?
כך יש לנהוג במצב בו מופעלת כנגדך אלימות (פיזית או מילולית) על ידי בן משפחה:
* יש לפנות למשטרה בדחיפות לקבלת הגנה וסיוע.
* יש לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה במשטרה כנגד בן המשפחה האלים.
* במידה והינך סובל/ת מפגיעות פיזיות כתוצאה מהאלימות שהופעלה כנגדך יש לפנות לגורם רפואי לצורך קבלת הטיפול הנדרש.
* חשוב לזכור לקבל אישור מפורט מן הגורמים אליהם הינך פונה בעניין זה (לרבות אישור על הגשת תלונה ואישור על הפניה לטיפול רפואי).
* יש לפנות לעורך דין לצורך הגשת בקשה למתן צו הגנה לבית המשפט המוסמך (ראה צו הגנה). * חשוב כי כל הפעולות האמורות לעיל יבוצעו באופן מידי או בסמוך ככל הניתן לאירוע האלימות.
נפסק, כי גם במצב בו אין הסכם בכתב בין בני זוג שהתחתנו בנישואין אזרחיים בקפריסין, ואף שלא קיימת חובת מזונות בין הבעל לאישה מכוח הדין האישי (ר' מזונות אישה) הרי שחובת מזונות יכולה לקום מכוח עקרון תום הלב. שכן, אין זה ראוי לקבוע, כי עם הפירוד מנותקת המחוייבות הכלכלית שבין בני הזוג, בפרט באותם מקרים של תלות כלכלית ברורה של האישה בבן זוגה. אי לכך הטלת חובת מזונות לתקופת מה, שאורכה והיקפה תלויים בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, היא מחויבת המציאות.
על פי ההלכה היהודית, ממזר הוא אדם שנולד מיחסים אסורים המהווים עבירה על איסור עריות בין יהודים. כך לדוגמא, אדם שנולד לאשת איש כתוצאה מיחסים שקיימה עם גבר שאינו בעלה או מיחסים בין אח ואחות יהודיים, הוא ממזר.
ממזר אינו יכול לשאת יהודיה כשרה (כנ"ל גם ממזרה), והוא רשאי לשאת רק ממזרה או גיורת.
במקרה בו מוגשת תביעת אבהות בה הנתבע אינו בעלה של האם, וכאשר המדובר בקטין אשר יש חשש כי נולד עקב ניאוף, יבחן בית המשפט ראשית, מהי טובתו של הקטין והאם טובתו מחייבת, כי תתבצע בדיקת רקמות לבירור זהותו של האב. יודגש, כי טובת הקטין הינה ראשונה במעלה וכי בית המשפט כ"אבי הקטינים" אמון על דאגה לשלומם הפיזי והנפשי של הקטינים. ככלל בית המשפט לא ייתן צו לבדיקת רקמות מקום שטובתו של הקטין עלולה להיפגע כך שהוא יוכרז כממזר. בית המשפט ייעתר למתן צו לבדיקת רקמות במקרים חריגים כאשר שוכנע, כי טובתו של הקטין, כי ידע מיהו אביו גוברת על הסיכון שיוכרז כממזר. במקרים חריגים אלו, שוקל בית המשפט בין היתר את העובדה שלפי ההלכה בדין העברי אין להזדקק לבדיקת רקמות על מנת להוכיח ממזרות וכי בדיקה כזו אינה תקפה כראיה בבית הדין הרבני.
הוכחת ממזרות בבית הדין הרבני – בדין העברי קיימת חזקה לפיה "רוב בעילות אחר הבעל". בתי הדין הרבניים יימנעו בדרך כלל מלהכריז על קטין כממזר, שאז הוא אסור לבוא בקהל ישראל, דהיינו חל עליו איסור להינשא עם בן/ בת ישראל כשרים, אלא רק עם ממזר או עם גר. בית הדין הרבני יכול להכריז על קטין כממזר במצב בו האם תודה בפני בית הדין, כי הילד אינו מן הבעל, כאשר הבעל יודה כי הילד אינו שלו וכאשר הגבר אשר הוא למעשה אביו של הילד, יודה בפני בית הדין, כי הקטין הוא ילדו – כל זאת כאשר הורתו של הקטין היתה בזמן שאמו היתה נשואה לגבר אחר שאינו אביו.
להלן מספר הנחיות כלליות לפעולה במצב בו הוגשו נגדך תביעת אבהות ותביעת מזונות:
* ראשית פנה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה על מנת לקבל ייעוץ הסבר מקיף ומעמיק בעניינך, שכן לשאלה משפטית זו השלכות מרחיקות לכת .
* דע כי בדיקת רקמות ניתן לבצע רק על פי צו של בית המשפט, שכן זו אינה בדיקה של מה בכך. יש בכוחה של בדיקה זו לחרוץ גורלות. זכור : בהיותה בדיקה פולשנית לא ניתן לכפות על ביצועה.
* אומנם בית המשפט לא יכול לכפות עליך לבצע בדיקת רקמות, אך מנגד, אם יוכח בפניו, כי היתה בינך ובין האם מערכת יחסים רומנטית וכאשר מכלול של נסיבות מצביעות כי אתה אביו של הקטין, אזי סירובך לעבור את בדיקת הרקמות ישמש, לרוב, כאמצעי לחיזוק הקביעה, כי אתה אביו של הילד, ובית המשפט לא יהסס להכריז על אבהותך גם ללא בדיקת רקמות. (במקרה הפוך בו גבר טוען לאבהות והאישה מתנגדת לעריכת בדיקת רקמות ללא נימוק סביר, יכול בית המשפט להכריז על הטוען כך כאביו של הקטין).
* בית המשפט לעולם יראה לנגד עיניו את טובתו של הקטין, כערך עליון. במרבית המקרים, טובתו של הקטין, שיכיר את אביו ושאביו יכיר בו ויזון אותו.
* החלטה המכירה באבהותך על הקטין, תגרור גם את חיובך במזונותיו. יודגש, כי חובת אב לזון את ילדיו הקטינים הינה חובה אבסולוטית כאשר המחלוקת הינה לא על עצם חובת התשלום אלא על גובהו. (ראה גם בפרק העוסק במזונות ילדים).
